תשובה:

אנחנו ב'אגודת שמיטה' רוצים לזכות יהודים בקיום מצוות שמיטה ולא
חלילה לגרום לאנשים לעבור על איסורי שמיטה. דמיינו לעצמכם מה יקרה בקרקע
אם נשאיר אותה מחולקת לאמות לכל מי שרכש דרכנו יחידת קרקע, בעוד 7 שנים,
בעוד 14 שנים, יהיו שם עשרות אם לא מאות מטרים של קרקע שבעליהם לא ידע מה
קורה להם, ואם חלילה מישהו יפלוש לשטח ויגדל בה גידולים גם בשנת השמיטה?
נמצא שגרמנו לאנשים לעבור על איסורי תורה ואנו כמובן לא חפצים בכך.

עוד סיבה, כי סיכוי גדול שרוב הקונים לא יעשו שום שימוש בקרקע במרוצת
השנים ובכך נגרום לשטח גידול עצום בארץ ישראל שילך לאבדון. (אגב, ישנם
באמת קרקעות כאלה בארץ ישראל שהיו שייכים ליהודים אשר רכשו אותם בקבוצות
לפני השואה בכדי לקיים את מצוות התלויות בארץ. וכיום לא יודעים למי הקרקע
שייכת והקרקע עומדת בשיממונה.

אבל אל דאגה, הקונה לא מפסיד את כספו במכירה העתידית, אלא כבר כיום בזמן
הרכישה בערב שנת השמיטה, המחיר הנוכחי כולל בתוכו את סכום המכירה העתידית
ומוזיל את המחיר כעת.

תשובה:

מצוות השמיטה מתחלקת בעצם לשניים: חלק אחד הוא מצוות "והשביעית, תשמטנה ונטשתה" בו נצטוינו על הפקרת היבול הגדל בשביעית כך שפשוט וברור שרק בקרקע בעלת גידולים חקלאיים מקיימים מצווה זו. החלק השני נוגע ל"ושבתה הארץ שבת לה'" כשכאן הציווי הוא על שביתה מעבודה. דבר המתקיים בקרקע שעיבדוה בשישית והשביתוה בשביעית.

תשובה:

הוראת הגרי"ש אלישיב זצ"ל במכירת חמץ והיתר עיסקא היו שיש להוסיף סעיף שיתן להסכמים תוקף חוקי, שלא יהיה ניתן לבטל אותם בבתי משפט. כ"כ בנידון דינן יש לתת למקח תוקף חוקי לצד הקניינים ההלכתיים.

תשובה:

המעמד של קרקעות מינהל הינו חכירה לשנים ארוכות שהוא אולי מעט יותר משכירות. אמנם בקרקעות מינהל למגורים יש לדון האם החכירה נחשבת כשכירות או כקניה, אך קרקע חקלאית נמצאת במעמד נחות יותר בכמה נקודות מרכזיות: א. כדי למכור או להעביר את בכויות החוכר בקרקע יש צורך באישור מיוחד של המינהל. ב. יש לחדש את חוזה החכירה מידי כמה שנים. ג. המינהל מחליט לעיתים על אי הארכת הסכם החכירה, מה שלא קורה במגורים.

תשובה:

לא, היות שלהלכה נפסק ששכירות לא קניא, הרי אין השדה של השוכר אלא של המשכיר. וכן להיפך - יהודי המשכיר את שדהו לנכרי לא נפטר בכך מחיוב מצוות שמיטה

תשובה:

כן